ביטול חוזה (מידע משפטי)

כיצד ובאילו מקרים מתאפשר ביטול חוזה לאחר החתימה עליו? לאחר שנוצר חוזה מחייב, הכלל הבסיסי הוא כי יש לקיים אותו. עם זאת, במקרים בהם נוצרה עילה לביטול החוזה, ניתן יהיה לפעול לביטולו, בהתאם להוראות חוק החוזים. עילת ביטול עשויה לנבוע מהפרת החוזה, או מפגמים ברצון אצל אחד הצדדים, כגון הטעיה, טעות, כפיה או עושק. ברוב המקרים לא ניתן לבטל חוזה באופן מיידי, אלא יש צורך לתת התראה לפני ביטול החוזה לצד השני. מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני חוזים ומשפט מסחרי בכדי שהחוזה יבוטל בהתאם לחוק.

מתי עשוי לעלות צורך לבטל חוזה?

אחד מהכללים היסודיים ביותר במשפט הישראלי הוא כי חוזים יש לקיים. ואולם, לא פעם נוצרות נסיבות המצריכות לבטל חוזים לאחר שכבר נחתמו. לדוגמה, כאשר בעל רכב מסכים למכור את רכבו לאדם אחר, אך אותו אדם נמנע מלשלם את הסכום במועד שהוסכם עליו בין הצדדים, הדבר עשוי לגרום למוכר ״לחשב מסלול מחדש״ ולהעדיף למכור את הרכב לאדם אחר. מקרים דומים קורים לא פעם לגבי חוזי שכירות דירה, בהם דייר נמנע מלשלם את שכר הדירה בזמן.

דוגמה נפוצה נוספת של מקרים בהם צד לחוזה ירצה לבטל את העסקה היא רמאות או הטעיה של הצד השני. במקרים אלה, בהם יעלה צורך בביטול החוזה, תעלה השאלה האם החוק מאפשר זאת. הבעיה היא שלאור האופן שבו החוק מנוסח, התשובה לשאלה עשויה להיות מורכבת למדי, ותידרש בחינה מעמיקה של הנושא על מנת להגיע לפתרון המשפטי המיטבי. להלן נסביר מה קובע החוק הישראלי בנושא, ובאילו מקרים עשוי להתאפשר ביטול חוזה.

אילו עילות עשויות לאפשר ביטול חוזה?

החוק בישראל קובע כללי מסגרת עקרוניים לצורך ביטול חוזה וחובת השבה לאחר הביטול. לעיתים, החוק אף מאפשר לבצע ביטול חוזה באופן עצמאי. עם זאת, מומלץ להימנע מלפעול בנושא ללא היכרות מספקת עם החוק, שכן הדבר עלול לא פעם לחשוף את מי שמבטלים את החוזה לתביעות בגין הפרת חוזה. החוק קובע כי ניתן לבטל חוזה במקרים בהם הצד השני הפר את החוזה באופן המהווה הפרה יסודית. ככל שלא מדובר בהפרה יסודית, לא ניתן לבטל את החוזה באופן מיידי, אלא יש לתת לצד השני זמן נוסף (ארכה) לתקן את ההפרה ולקיים את התחייבויותיו בתוך זמן סביר. ככל שהצד השני לא יקיים את חלקו בהסכם גם לאחר זמן סביר, ניתן יהיה לבטל את החוזה. ואולם, הדבר לא יתאפשר אם ביטול החוזה ייחשב כבלתי מוצדק בנסיבות העניין.

כפי שניתן להיווכח, ההגדרות הכלליות במסגרת החוק (״הפרה יסודית״, ״זמן סביר״ וכו׳) אמנם מאפשרות גמישות, אשר נדרשת במקרים רבים. ואולם, הדבר יוצר קושי במקרים רבים להבין כיצד ובאיזה שלב ניתן לבטל את החוזה. לא פעם נוצרת מחלוקת בין הצדדים בשאלה מה נחשב בתור ״הפרה יסודית״. כך גם השאלה מה נחשב בתור ״זמן סביר״ לתיקון ההפרה מאוד תלויה בנסיבות המקרה הספציפיות. כמו כן, לא תמיד ברור מתי ביטול חוזה נחשב כלא מוצדק בנסיבות העניין.

דוגמה הממחישה את הקשיים הנ״ל היא פסק דין של בית המשפט העליון משנת 1998 (בתיק שמספרו ע״א 2825/97). פסק הדין עסק בחוזה למכירת זכויות בנכס מקרקעין. הצדדים לעסקה הסכימו כי ביום חתימת ההסכם הרוכשים ישלמו את מלוא שווי הנכס, וכי המוכרים ידאגו להשיג אישורים על תשלום מס שבח ומס רכישה בסמוך למועד החתימה. אף שהוסכם בין הצדדים כי הפרת כל אחד מהתנאים הנ״ל תיחשב כהפרה יסודית שתהווה עילה לביטול ההסכם, בפועל רק מרבית שווי הנכס שולם על-ידי הרוכשים במועד החתימה, והאישורים מרשויות המס לא הושגו.

בית המשפט קבע כי ניתן לראות בהתנהגות הצדדים לאחר החתימה על החוזה כשינוי של החוזה בפועל, במובן זה שאי תשלום כל שווי העסקה הפך מהפרה יסודית להפרה שאינה יסודית. בהתאם, קבע בית המשפט כי למוכרים לא הייתה עילה לבטל את ההסכם באופן מיידי, והיה עליהם לתת לרוכשים ארכה לתשלום יתרת שווי העסקה. מקרה זה מלמד עד כמה ביטול חוזה כפוף לניואנסים משפטיים ודורש מהצדדים לוודא היטב כי הם פועלים כדין.

מהם פגמים בחוזה ומתי הם מאפשרים ביטול?

מלבד עילות הביטול עליהן פירטנו לעיל, חוק החוזים מאפשר ביטול חוזה גם במקרים של פגמים מהותיים שנוצרו בחוזה. בחוק נקבעו 4 פגמים מרכזיים העשויים להוות עילת ביטול. הפגם הראשון הוא טעות בחוזה. משמעות המושג ״טעות״ היא טעות עובדתית או טעות בחוק. כך, לדוגמה, אם אדם רכש מוצר אשר הוא סבר כי הוא מורכב מרכיבים מסוימים, ובדיעבד התברר כי הרכיבים שונים ממה שסבר, הדבר עשוי להיחשב כטעות עובדתית אשר תצדיק את ביטול החוזה. להבדיל מכך, טעות לעניין הכדאיות של עסקה מסוימת לא תיחשב לפי החוק בתור טעות המצדיקה ביטול. לדוגמה, אם אדם החליט לקנות רכב יד שניה במחיר מסוים, ובדיעבד גילה כי הרכב שווה פחות ממה ששילם, עצם הערכת השווי השגויה מצידו לא תהווה ככלל עילה לביטול העסקה.

הפגם השני העשוי להצדיק ביטול חוזה הוא הטעיה. כאן לא מדובר על טעות של צד לחוזה, אלא על מעשה המהווה רמאות של הצד השני לעסקה. הפגם השלישי המהווה עילה לביטול הוא כפיה, שמשמעותה כוח או איום של הצד השני להסכם. חשוב לציין כי בתי המשפט קבעו לאורך השנים כי טענת כפיה תתקבל רק במקרים של לחץ קיצוני שהופעל על הצד השני להסכם, באופן שמנע ממנו מלפעול באופן חופשי ועצמאי.

הפגם הרביעי המוכר בחוק כעילה אפשרית לביטול חוזה הוא עושק, שפירושו ניצול מצוקה או חולשה של הצד השני להסכם. טענת עושק עשויה להתקבל, למשל, כאשר מדובר בבעלי מוגבלויות או בקשישים אשר נעשה ניצול של חולשתם לצורך מכירת מוצר שאין להם צורך בו, או השגת יתרון כלשהו בעקבות ההסכם. בכל סוגי העילות הנ״ל, תיתכן אפשרות להודיע לצד השני להסכם על ביטול ההסכם, בתוך זמן סביר ממועד גילוי הפגם. גם כאן, מומלץ מאוד להיעזר במסגרת זאת בעורך דין המתמחה בדיני חוזים ומשפט מסחרי, על מנת לוודא כי אכן קיימת אפשרות לבטל את ההסכם בנסיבות העניין, וכי הביטול נעשה כדין.

ביטול חוזה – צרו קשר עם עורך דין מומחה למשפט מסחרי

במאמר זה המחשנו עד כמה ביטול חוזים עשוי להוות משימה מורכבת, המצריכה היכרות עם החוק ופסיקת בית המשפט בנושא. אם יש לכם שאלות או צורך בסיוע בסוגיות מעין אלה, ניתן ליצור עמנו קשר ונשמח לעזור. משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני חוזים ומשפט מסחרי. שירותי המשרד כוללים, בין היתר, ייעוץ משפטי בענייני חוזים, ניסוח חוזה וייצוג בהליכים משפטיים, בוררות וגישור.

 :  :

03-3724722

055-9781688

office@lawoffice.org.il